יום שבת, 10 באוגוסט 2013

Harding Icefield


איזה אקורד סיום מדהים לטיול שלנו באלסקה !!! טיול ענק אל מעל לשדה הקרח העצום הזה. גם טיול קשה, גם קצת ארוך, גם מסלול יפייפה לכל אורכו, נוף עוצר נשימה, וגם נקודת קצה מעלפת בעוצמתה.

אחרי שיום קודם לא הפסיק לרדת גשם, וגם במשך רוב הלילה ירד גשם, קמנו בבוקר עם הרבה סימני שאלה לגבי הטיול. התארגנו ונסענו לפתח השמורה. שם אכלנו ארוחת בוקר וקיבלנו הסברים על המסלול מהריינג'ר במרכז המבקרים. בשעה 12 יצאנו לדרך. שרון, יובל ואביב החליטו לעשות את המסלול הקצר (כשני קילומטר לתחתית הקרחון) ואילו משפחת גומא יחד עם זוהר וברק שמו את קצה המסלול כיעד הסיום.

קצת על המסלול – מדובר בשמורה בשם Exit Glacier שנמצאת כ-10 מייל צפונית לסוארד. הקרחון עצמו מגיע עד קרוב לחניון ומשם הוא נמשך למעלה ומתפשט על פני שטח עצום של 2800 קמ"ר. למעשה הקרחון עצמו הוא חלקיק קטן משדה הקרח הזה. המסלול מתחיל בחנייה ונמשך כשבעה ק"מ עד אשר אתה מגיע אל ראש הר ממנו ניתן להשקיף, מלמעלה, על שדה הקרח העצום. לאורך שבעת הקילמוטרים מטפסים כקילומטר גובה, ואז יורדים את שבעת הקילומטרים חזרה.

המסלול מתחיל בתוך יער "דמוי יער גשם" שההבדל העיקרי בינו ובין יער גשם אמיתי הוא היעדר האקלים הטרופי המאפיין יערות גשם. היער סבוך, מסביב מלא מפלים ונחלים הנשפכים למטה מהקרחונים שבפסגות. כשיוצאים מהיער נמצאים כבר בחצי הדרך. אז כבר ניתן לראות את הקרחון מקרוב ולהבין שהוא נמשך מעלה מעלה. מכאן הטיפוס הופך להיות חד יותר. כשמגיעים לנקודת השני-שליש כבר נמצאים מעל ל- Exit Glacier ומתחילים להבין שהוא רק "קצה הקרחון" J ושהוא מתחבר לשדה קרח ענקי שאת גודלו עדיין לא ניתן לשאר (למעשה ה-  Exit Glacier הוא רק אחד מ-40 קרחונים שיוצאים משדה הקרח). בשלב הזה מתחיל להיות קצת יותר קר (גם גבוה וגם קרחונים מסביב) ורוח קרה מנשבת פה ושם, איתן מתחיל להתייעף מהטיפוס, אבל המוטיבציה והרצון לראות את הדבר העצום הזה גוברת על הכל ואנחנו ממשיכים. נקודת הקצה היא באמת משהו מיוחד. בחיים לא ראיתי כל-כך הרבה קרחון... כולם מאוד מרוצים ושמחים על אף המאמץ הגדול שבטיפוס. אף אחד מהמייטלים שאנחנו פוגשים לא מאמין שעשינו את זה עם הילדים והגענו כולנו לנקודת הקצה. בגלל הקור וטיפות הגשם הקלות שמתחילות לרדת אנחנו לא מבזבזים זמן, מצטלמים מהר ומתחילים לרדת במהירות. בשלב הזה איתן כבר ממש עייף וקפוא מהמשחקים בשלג ולכן בקילומטרים הראשונים הוא יורד לי על הכתפיים. איתמר נעלם לנו די מהר, בדיוק כפי שנעלם לנו גם בדרך למעלה. חזרנו לקראוון קצת רטובים, עם שרירים כואבים, אבל הרבה מאוד סיפוק. מסלול אדיר. אחד היפים שטיילנו בו, ובהחלט מצדיק את הימצאותו במיטב הטיולים הרגליים באלסקה (ככה הגעתי אליו בחיפושיי אחר מסלול טיול מאתגר).
אכלנו ארחות ערב ממיטב שאריות האוכל שעוד נותר לנו, והתחלנו בנסיעה לאנקוראג' בה למחרת נחזיר את הקראוון ונטוס חזרה לסיאטל.






 

2 תגובות:

  1. המלצה למארגן הטיול: פעם הבאה כך אתך כמה דגלי ישראל לתקוע בכל פיסגה.
    צעד קטן לאנושות וצעד גדול לאיתן ומשפחה.

    השבמחק