San Juan Island

אחרי שלושה שבועות מסע באלסקה בחרנו לסיים את החופשה שלנו בשבוע רגוע באי סן-חואן. האי סן-חואן הוא חלק מארכיפלג (בעל אותו שם) הנמצא צפונית לסיאטל (קרוב לגבול הקנדי). שכרנו מיני-ואן בשדה התעופה, אספנו את דני ואיליין ונסענו לאנאקורטס ממנה לקחנו מעבורת אל האי. הפגישה עם דני ואיליין היא תמיד נחמדה מאוד לילדים ולנו. לשמחתנו הם הספיקו לעשות קצת קניות בשוק האיכרים בסיאטל והביאו עימם גבינות ומטעמים מיוחדים.

הגענו לאי בשעות אחר הצהריים ונסענו לבית ששכרנו. מדובר בבית עץ גדול הממוקם קרוב למגרש הגולף. על אף שהוא לא נמצא על קו המים אהבנו אותו מאוד. הוא היה גדול וכייפי. היו בו שתי קומות, סלון גדול, ארבעה חדרי שינה, מטבח נעים וחדר אוכל בו אכלנו את ארוחות הגורמה שבישלנו (טוב, דני ואיליין בישלו גורמה ואנחנו הסתפקנו בחביתות ופנקייק).

ביום הראשון על האי יצאנו כולנו לשייט קייאקים לאורך החלק הדרום מערבי של האי. גם איתן, שהיה איתי בקייאק, קיבל משוט וחתר לאורך רוב השייט. בדרך חזרה הוא כבר היה עייף אז לקחנו ממנו את המשוט ואיפשרנו לו לנקר בשקט. בערב לימדנו את דני ואיילן את המשחק שילווה אותנו במהלך כל השבוע – "שישי לוקח". גם איתן השתתף איתנו במשחקים, מבלי לדעת איך באמת צריך לשחק – הוא היה שולף קלפים בצורה רנדומלית מהחבילה שלו, ועל אף זאת היה מצליח לא רע. ברוב הפעמים הוא היה מסיים את המשחק בניקוד טוב יותר מרובנו. 

ביום השני התפצלנו ובעוד דני ואיתמר עשו סאפ, הבנות ואיתן עשו טיול סוסים. סאפ (SUP – Stand Up Paddling) הוא תוצר הכלאה בין חסקה וגלשן וחותרים עליו תוך כדי עמידה. דני ואיתמר יצאו לשייט של שעתיים וחזרו מוקסמים. חייבים לעשות את זה עוד פעם. את טיול הסוסים עשינו בחווה במרכז האי. איתן היה על סוס בשם קאובוי והובילה אותו צעירה מקומית בשם מייגן (לא משהו). הוא הצטרף לתחילת הטיול של הבנות ואחר-כך חזר להמשך סיבובים בתוך החווה. בסוף אפילו טרוט קצר. הבנות המשיכו לטיול קצת ארוך יותר ביער בסביבה וכשחזרו המדריך נתן לעפרי לדהור על הסוסה שלה. זאת היתה סוסה קצת לא ממושמעת ולכן קשה היה לשלוט עליה (גם המדריך עצמו לא הצליח לנהוג אותה כרצונו).

ביום השלישי נסענו לאי השכן – אורקאס (Orcas). עלינו על מעבורת קצרה ואחרי כשעה כבר ישבנו בסירת מנוע שהזמנו מראש. היה לנו אחלה שייט במהלכו ראינו כלבי ים, דולפינים קטנים, ועשינו רייסים על הגלים של כל הסירות באיזור. כל הילדים למדו להשיט את הסירה ולשלוט בהגה ובמהירות. היה ממש ממש ממש כיף (על אף שהיה קצת קר). אחרי השייט נסנענו לשמורת הטבע מורן ובה עשינו טיול קצר והילדים טבלו באגם. בסוף עלינו עלהר ה- Constitution mountain ממנו ראינו נוף יפייפה של כל האיים באזור.

היום הרביעי היה קצת רגוע יותר. גם כי היינו עייפים וגם כי ירד גשם. בצהריים נסענו לעיר ושיחקנו מחפשים את המטמון – ביום הקודם איליין שוטטה בעיר והכינה לנו רשימת משימות, בין אם אלה מקומות וחפצים שאנחנו צריכים למצוא, או משימות שהיינו צריכים לבצע. כל זה הוכנס לתוך אפליקצייה נחמדה ובאמצעותה תיעדנו את עצמנו במסע וקיבלנו נקודות על ביצועינו. היה ממש נחמד, וכיאה למשפחה תחרותית נכנסנו היטב לתוך המשחק וביצענו את רוב המשימות. קינחנו את היום בארוחת סרטנים ושרימפסים (ושניצלונים לילדים).

ביום האחרון שלנו על האי דני ואיליין יצאו לשייט ליוויתנים. אנחנו בחרנו שלא להצטרף אליהם כי כבר ראינו ליוותנים בשני השיוטים שלנו באלסקה (בסוף הם לא ראו ליוויתנים). אנחנו התפצלנו ובעוד איתן, איתמר ואני הלכנו לעשות סאפ, עפרי וטל הלכו לעשות קנופי (מסלול אומגות). הסאפ עם הילדים היה מדהים. איתמר שולט בזה מאוד טוב ואני לא הייתי כל כך יציב גם בסוף השעתיים של השייט. בהתחלה איתן היה איתי על הסאפ, ישב מתוח בקדמת הסאפ שלי. אחרי כחצי שעה הוא הבין שאיתמר הרבה יותר יציב ומהיר ממני והוא עבר אל איתמר. איתמר היה כל-כך יציב עד שבכל הדרך חזרה איתן בעצמו היה יכול לעמוד על הרגליים. הם היו מדהימים. במהלך השייט רדפנו אחרי גלים של סירות שחלפו לידינו, התחמקנו ממטוס ימי שנחת לידינו, והתפעלנו מכלב ים שהסתקרן מאיתנו מאוד. הוא שחה בקרבתנו במשך כחצי שעה, עלה וירד, היה במרחק של 5-10 מטרים מאיתנו, ובסוף אפילו שחה איתנו חזרה לנמל. בערב אספנו חזרה את הבנות שהספיקו לעשות את מסלול הקנופי פעמיים, כולל אומגה אחת באורך של 230 מטר !!!

היום, יום שבת, קמנו בבוקר, ארזנו חפצנו, ניפרדנו מהבית ועלינו על מעבורת שתחזיר אותנו חזרה ל"יבשת". נעשה טיול קצר ל- Deception Pass ואז ניפרד מדני ואיליין. אנחנו נמשיך לעוד יומיים בוואנקובר (ממנה נטוס חזרה ארצה) ודני ואיליין ירדו לסיאטל (ממנה יטוסו חזרה לביתם בסיאטל).