אנחנו נמצאים בשליש האחרון של הטיול שלנו באלסקה וזה נותן את אותותיו על הקצב. עברנו לחצי האי קינאי שנמצא כשעה דרומית לאנקוראג', מה שאומר גם שהוא יותר מתוייר מהמקומות בהם היינו עד כה. הסיבוב בקינאי מוגדר בספר כ"מסלול הקליל" כי יש בו יחסית ערים גדולות (5000+), המרחקים בין האטרקציות לא גדולים, ובשטח קטן יחסית אפשר למצוא מדגם מייצג של האטרקציות האלאסקניות העיקריות (דובים, סלמונים, גליישרים, לוויתנים וכו').
אנחנו פצחנו את החלק הזה בעיירה נחמדה שנקראת קופר-לנדינג בה בחרנו כיעד הרפטינג שלנו. עשינו בירורים בערב ובבוקר התייצבנו להצטיידות. מכיוון שהיה קצת סגרירי התלבשנו היטב (כף רגל עד ראש) ונכנסנו כולנו (10 + מדריך) לתוך סירת הראפטינג. השיט שעשינו היה של כ-3 שעות בנהר רחב עם זרימה סבירה. לא משהו מלהיב יותר מדי למעט שניים שלושה מפלים, אבל היתה חוויה מאוד נחמדה לילדים (וקפואה למבוגרים). אחרי כשלוש שעות השארנו את הגדולים (טל, איתמר, עפרי, זהר, ברק ויובל) לעוד שעתיים של ראפטינג סוער יותר בהמשך הנהר. אז הנהר נכנס לקניון צר יותר בו הזרימה חזקה יותר ויש יותר מפלים. הם חזרו מאוד מרוצים ואני הייתי מרוצה מכך שהתאפשר לי שנ"צ קצר ביחד עם איתן. זאת חופשה אמיתית !
אחרי הראפטינג נענו קצת דרומה ועצרנו למנוחת לילה באחד מחניוני הקראוונים היותר cost effective שלנו. רק $30 בתמורה לפול הוק-אפ, חניון כמעט ריק, מקלחות ושירותים, כביסה, WIFI, מדורה, ובעלת בית בלונדינית חמודה.
בהמשך המסע שלנו דרומה עברנו בעיר קינאי שהיא מהערים הגדולות כאן (7000 תושבים) ועצרנו בה לארוחת המקדונלד הראשונה שלנו (ולקניות ולשיטוט בחנות מוצרי קמפינג/דייג/צייד). חיפשנו כלבי-ים בשפך הנהר, אבל חזרנו בידיים ריקות. במקום כלבי-ים נהנינו מטיול על חוף הים, בעוד הילדים שיחקו במלחמות עם כל המקלות שאספו. עניין המלחמות מעסיק כאן את הילדים היטב, בין אם זה נגד אורקים, אחד נגד השני, או נגד דמויות מהסרטים בטמן או המטריקס. איתן כבר למד את התנועות ומצליח להניס את כולם.
בערב הגענו ליעדנו - העיירה הומר (Homer) ובאופן ספציפי יותר ל"ספיט" (The Spit), שזאת רצועת חוף צרה בת כמה ק"מ שיוצאת מהעיר ועומדת בניצב לקו החוף. בתחילה היא נראית לא מרשימה, אבל ככל שנכנסים עמוק יותר רואים את היופי שלה, את הים משני הצדדים ואת בתי העץ הקטנים והצבעוניים שלה. לאחר סיור קצר לאורך הספיט מצאנו חניון קראוונים. הבוקר תכננו לשוט מהספיט אל האי קאצ'מאק ולעשות שם טיול, אבל מזג האוויר לא האיר לנו פנים. הלכנו למרכז המבקרים (המושקע), עלינו לתצפית על הסביבה, וחזרנו לביקור נוסף לאורך הספיט. סיירנו בחנויות (קנינו מזכרות) וחזרנו להתחבר לחניון קראוונים. זה היום השלישי ברציפות שיש לנו אינטרנט ואפילו חוטאים במייל או שניים בענייני עבודה....
אנחנו פצחנו את החלק הזה בעיירה נחמדה שנקראת קופר-לנדינג בה בחרנו כיעד הרפטינג שלנו. עשינו בירורים בערב ובבוקר התייצבנו להצטיידות. מכיוון שהיה קצת סגרירי התלבשנו היטב (כף רגל עד ראש) ונכנסנו כולנו (10 + מדריך) לתוך סירת הראפטינג. השיט שעשינו היה של כ-3 שעות בנהר רחב עם זרימה סבירה. לא משהו מלהיב יותר מדי למעט שניים שלושה מפלים, אבל היתה חוויה מאוד נחמדה לילדים (וקפואה למבוגרים). אחרי כשלוש שעות השארנו את הגדולים (טל, איתמר, עפרי, זהר, ברק ויובל) לעוד שעתיים של ראפטינג סוער יותר בהמשך הנהר. אז הנהר נכנס לקניון צר יותר בו הזרימה חזקה יותר ויש יותר מפלים. הם חזרו מאוד מרוצים ואני הייתי מרוצה מכך שהתאפשר לי שנ"צ קצר ביחד עם איתן. זאת חופשה אמיתית !
אחרי הראפטינג נענו קצת דרומה ועצרנו למנוחת לילה באחד מחניוני הקראוונים היותר cost effective שלנו. רק $30 בתמורה לפול הוק-אפ, חניון כמעט ריק, מקלחות ושירותים, כביסה, WIFI, מדורה, ובעלת בית בלונדינית חמודה.
בהמשך המסע שלנו דרומה עברנו בעיר קינאי שהיא מהערים הגדולות כאן (7000 תושבים) ועצרנו בה לארוחת המקדונלד הראשונה שלנו (ולקניות ולשיטוט בחנות מוצרי קמפינג/דייג/צייד). חיפשנו כלבי-ים בשפך הנהר, אבל חזרנו בידיים ריקות. במקום כלבי-ים נהנינו מטיול על חוף הים, בעוד הילדים שיחקו במלחמות עם כל המקלות שאספו. עניין המלחמות מעסיק כאן את הילדים היטב, בין אם זה נגד אורקים, אחד נגד השני, או נגד דמויות מהסרטים בטמן או המטריקס. איתן כבר למד את התנועות ומצליח להניס את כולם.
בערב הגענו ליעדנו - העיירה הומר (Homer) ובאופן ספציפי יותר ל"ספיט" (The Spit), שזאת רצועת חוף צרה בת כמה ק"מ שיוצאת מהעיר ועומדת בניצב לקו החוף. בתחילה היא נראית לא מרשימה, אבל ככל שנכנסים עמוק יותר רואים את היופי שלה, את הים משני הצדדים ואת בתי העץ הקטנים והצבעוניים שלה. לאחר סיור קצר לאורך הספיט מצאנו חניון קראוונים. הבוקר תכננו לשוט מהספיט אל האי קאצ'מאק ולעשות שם טיול, אבל מזג האוויר לא האיר לנו פנים. הלכנו למרכז המבקרים (המושקע), עלינו לתצפית על הסביבה, וחזרנו לביקור נוסף לאורך הספיט. סיירנו בחנויות (קנינו מזכרות) וחזרנו להתחבר לחניון קראוונים. זה היום השלישי ברציפות שיש לנו אינטרנט ואפילו חוטאים במייל או שניים בענייני עבודה....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה